יורם טהרלב

הומור טהור-לב / שיעור מולדת חדש


שיעור מולדת חדש

כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה:
הפרה גועה ברפת,
על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה
ובצריף בוכה הילד
שמספרו שבעים ארבע מאות ארבע עשר.
מי יצילנו מרעב? ומי ישקנו כוס חלב?
שטמפר בא וגוטמן בא וזרח ברנט:
“שכב בני, שכב במנוחה, אל נא תבכה מרה,
אתמול רק באנו באניה!
נבנה ארצנו ארץ מולדת,
כבישי בטון בחול נמתח
עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה
בשנה בשנה הבאה!
שכב בני, שכב במנוחה, אבא הלך לעבודה,
הלך הלך אבא".
הן יחרוש בשדות המשק,
למה לו אקדח וסטן?
"אין חריש עמוק בלי נשק,
נומה בן, נומה בן,
על ידך יושבת אמך, שומרת מכל רע!"
והוא שאל: האם? והיא אמרה: זוכרת -
מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה.
עכשיו דבר אין להכיר, על המשלט יושבת עיר!
והוא שאל: מי זה חולל הפלא, ארץ מולדת?
מי זה הקים כל אלה, ארץ מולדת?
ענו רעיו בפה מלא עפר:
משיח! משיח! משיח!
ככה זה בעולם, אין אימון בבני אדם.
הוי ארצי מולדתי,
אינך יכולה ככה סתם ללכת
אינך יכולה לעזוב אותי,
כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדי
כאן בניתי את ביתי בשתי ידי
אם זה טוב ואם זה רע
אין לי ארץ אחרת!