כשהוא יורד לחוף בצעד לא בטוח
לבבי אליו כמו ים פתוח
משלח את גליו
כמו ים פתוח השוטף אל המדבר
כי מה יש פה לומר:
המלח שלח הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
עם ערב על החול בין רציפים ומלח
ושקיעת זהב, אני צוללת
אל התכלת בעיניו.
אני צוללת שהים הוא לה מבצר
ומה יש עוד לומר:
המלח שלח הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
והוא אומר: כשאת מול הספינה עומדת
בשמלה קיצית, את מטרפדת
עימדי את כל הצי.
אני טרפדת מבקיעה אליו ישר
פשוט בשביל לומר:
המלח שלח הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
ויום אחד יבוא, אפליג איתו הימה,
ועל ספינתי נקימה שמה,
את ביתי ואת ביתו.
וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר
על מי הוא יוותר…
המלח שלח הוא המלאך שלי
הוא המלאך שלי.
השיר בוצע על ידי להקת חיל הים. בכל תוכנית של להקה צבאית היה צריך להיות לפחות "שיר בנות" אחד. שיר שיטפח את הערצת הבנות לחיילים. בשיר הזה הן מעריצות את המלחים. את השורה "המלח שלי הוא המלאך שלי", המציא במאי התוכנית דני ליטאי. וסביב השורה הזאת אני בניתי את כל השיר. דני ליטאי היה הבמאי המבוקש ביותר בין במאי הלהקות הצבאיות ולא בכדי. דני ביים את התכניות המצליחות ביותר של להקת הנח"ל, להקת פיקוד המרכז, להקת חיל הים ועוד. את הלחן לשיר כתב משה וילנסקי, מלחין שבתחילת דרכי היה לי כמו אבא. לי לא היה אבא ולו לא היו ילדים והיתה לי הרגשה שהוא כמעט מאמץ אותי. הוא הלחין למילים שלי כמה מנגינות מופלאות: חסקה, נשים רוקדות, המלח שלי, לילה של פריחות, בים בם בום, ועוד.