יורם טהרלב

מבחר שירים


ממשה ועד מוחמד


מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש

כמו ציפור על כנף הרוח
האדם דואה.
לב אוהב ולב פתוח
לא תמיד טועה.
אנו במדבר הנצח
כבר אלפי שנים,
אך מי שמקשיב שומע
קול פעמונים:

כמו תפילה נושנה
לו תשקוט הארץ ארבעים שנה
עד תשוב היונה.

ממשה ועד מוחמד
זאת הארץ לא רוחמה.
כמה נחכה עוד, כמה,
כמה אפשר?
כמה נחכה עוד, כמה?
לעולם לא ננוחם עד
בני משה ובני מוחמד
יעלו בהר.

לא אנעלה את הדלת,
לא אנעל ליבי,
כי עוד שמש התוחלת
מחלחלת בי.
וכינור אני שומע
ושומע עוד,
ופתאום אני יודע:
לא הכל אבוד.

כמו תפילה נושנה...
 


בעידן שלפני האינתיפאדות ולפני ההקצנה בסכסוך הישראלי-פלשתינאי, אפשר היה עדיין לכתוב שיר כזה. היום קשה מאוד לחזור ולהביע את התקווה הנאיבית הזאת. בכך, ובעובדה שהזמר שביצע את השיר היה זמר ערבי (סמיר שוקרי) ניתן ללמוד משהו על העידן שבו נוצר ועל האווירה החצי-אופטימית ששררה אז.