יורם טהרלב

מבחר שירים


ציפורים נודדות


מילים: יורם טהרלב
לחן: אפי נצר

עם הסתיו חזרו הציפורים
מעבר למדבר מעבר להרים
והוא ראה אותה על הענף
והיא כחולת נוצה והיא דקת כנף.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
היתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.

הוא בנה לה קן מעשבים
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים
הוא שרק לה שיר של אהבה
והיא נתנה לו שי: נוצה מתוך זנבה.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
היתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.

ובחורף בין שקיעות וקור
נשקו הם זה לזו מקור אלי מקור
ועת חמה זרחה מתוך ענן
הם עפו שיכורים אל חורש ואל גן.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
היתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.

עת אביב חזר אל הכפרים
הוא שב אל המדבר והיא אל ההרים
ורוח שעבר בגן מצא
בצל עצי החורש פרח ונוצה.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
היתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.
 


השיר הזה הוא שיר אהבה בין ציפורים, אך הנמשל, כמובן, זו האהבה של בני אדם. הציפורים שימשו משל לאדם תמיד. בתנ"ך מופיע פסוק "כנשר יעיר קנו, על גוזליו ירחף", המדמה את אב המשפחה לנשר, שצריך להתייחס ל"גוזליו" בעדינות, לרחף מעליהם ולא להעמיס עליהם את כל כובד משקלו. באחד משיריו היפים, "על הדרך עץ עמד", כותב איציק מנגר על ילד שלבו נחמץ למראה העץ העומד עירום בחורף וכל ציפוריו עזבוהו. הוא מחליט להיות ציפור ולעלות על העץ במקומן. אך אימו, המפחדת שהוא יתקרר מצינת החורף, מלבישה אותו בגדים חמים וכבדים. ומנגר מסיים את שירו באמירה שהיא משל נהדר ליחסי הורים-ילדים: בגלל אהבתה של אימא, לא הצלחתי לפרוש כנפיים ולהמריא אל על...