יורם טהרלב

מבחר שירים


חלקת אלוהים


מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש

מעיין ידעתי בין עשבי הבר
בתוך השקט הכחול
לו ידעתי ככה לחיות
לנבוע ולעד לא לחדול.

חלקת אלוהים ופיסת שמים
דבר לא אבקש רק אבן קטנה
ראשי להניח בצל הזית
ולשקוט ארבעים שנה.

הימים שעוד נותרו לאהבה
חומקים מבין האצבעות
ואנחנו לא נבקש
לא אות ואף לא רמז לבאות.

חלקת אלוהים ופיסת שמים
דבר לא אבקש רק אבן קטנה
ראשי להניח בצל הזית
ולשקוט ארבעים שנה.

מי זה יקח אותי
אל אותה השלווה שידעתי
אל הדממה
אל חלקת הקמה
אל ערש ילדותי.

מעיין היה לי בין עשבי הבר
פינת ילדות נאמנה
בלבי רוגעת לעד
חלקת האלוהים הקטנטנה.

חלקת אלוהים ופיסת שמים
דבר לא אבקש רק אבן קטנה
ראשי להניח בצל הזית
ולשקוט ארבעים שנה.
 


תיאור פסטורלי של נופי ילדותי והשפעתם המתמשכת על חיי. מעיינות רבים ראיתי על פני הארץ בטיולי ילדותי ונעורי, ורובם נעלמו מהשטח לאחר שהוכנסו לצינורות ברזל. מסתבר כי אפילו הם לא הצליחו "לנבוע ולעד לא לחדול"... אך המעיין שהיה כמעט חלק מביתי היה המעיין שבפאתי הכפר עוספייה שעל הכרמל. אל המעיין הזה היינו מגיעים בטיולינו, לידו הקמנו אוהלים במחנות של התנועה ושם למדנו בשיעורי ביולוגיה על הסלמנדרות והטריטונים. בספר "הנשיקה הראשונה" תיארתי את המסלול הקבוע של הטיול אל הכפר הדרוזי שבמרומי הכרמל. את השיר "בדרך לעוספייה" סיימתי במילים: "ועוד יומיים חי בפה טעם מי המעיין/ ועל המכנסיים/ ריח מנטה ודפנה וולריאן."