יורם טהרלב

מבחר שירים


נשים רוקדות


מילים: יורם טהרלב
לחן: משה וילנסקי

בנות עשרים יוצאות בריקוד
כי חתן הן מוכרחות לצוד
מי שלא תצוד בבוא זמנה
תישאר לה רווקה זקנה.
שנות העשרים הן שנות נעורינו
כבר יצאנו מחסות הורינו
מחסות הורינו רק יצאנו
וכבר יש לנו בנות שלנו.

באנה באנה באנה הבנות
בשמחה וגם בעצב
כך נרקוד לפי הקצב
אם נרצה או לא נרצה
אז תזמורת – מוסיקה!
במחול נצא.

בנות שלושים הן מוכרחות לרקוד
רק בשביל לצאת מן הסירים
בנות שלושים הן מוכרחות לרקוד
שיחשבו שהן רק בנות עשרים.
הילדים גדלים אל מול עינינו
עוד מעט נהיה כמו הורינו
מוכרחים לרקוד וגם לשמוח
זה עוזר לזכור וגם לשכוח.

באנה באנה…

בנות ארבעים הן מוכרחות לרקוד
הרגליים הן עוד חטובות
אלו הן שנותינו הטובות
סוף סוף יצאנו מכל החובות.
והבת היא כבר עלמה נחמדת
וגם היא עם בחורים רוקדת
וכשיש לנו ילדה כמוה
אז אפשר לרקוד וגם לשמוח.

באנה באנה…

בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
עם הנינים ועם הנכדים
בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
שיתפקעו כל הידידים.
בנות מאה רוקדות על הבלטה
שהבעל יאזין מלמטה
גם אם בלב ישנה טיפונת עצב
ברגלים עוד שמור הקצב.

באנה באנה….


השיר הזה כתוב לפי רעיון שמצאתי בשיר צרפתי, העוסק במחזור חייה של האישה. שירים רבים שכתבתי לאורך השנים נכתבו מנקודת מבטה של האישה וזה אחד מהם. הוא מתאר מה עושה תהליך ההתבגרות לאדם ואיך כולנו, ובעיקר הנשים, מנסים לשדר צעירות ונעורים. לפני מאה שנה, בתחילת המאה העשרים, לא נחשבו הנעורים לנכס כל כך חשוב, ואנשים רצו להיראות מה שיותר מבוגרים. אף אדם נורמלי לא הלך עם נעלי ספורט. להיפך, אנשים בגיל שלושים וארבעים נהגו להרכיב על עיניהם משקפיים כאשר לא היו זקוקים למשקפיים, נהגו לשאת בידם מקל, כאשר יכלו ללכת בלי מקל, גידלו זקן וכרס, ולא פעם חבשו על ראשם פיאה של שערות שיבה – הכל כדי להיראות מבוגרים מכפי גילם. מה שקורה היום הוא בדיוק ההיפך: אדם עושה הכל כדי להיראות צעיר ולחיות כמו הצעירים. לאחרונה, לפי בקשת השבועון "לאישה", הוספתי כמה שורות ל"נשים רוקדות": בנות חמישים הן ממשיכות לרקוד/ את השנים הן כבר חדלו לספור/ בנות חמישים הן מוכרחות לרקוד/ עם הג'ינס ונעלי הספורט.// בנות חמישים – הביטו והריעו! –/ הן יוצאות לקרנבל בריו/ כשבבית אין להן מרגוע/ עם הילד הן קופצות ל...גואה.