יורם טהרלב

מוריד הגשם

היתה בצורת חמורה מאוד בכל הפלך
ולא היה מה לאכול, מלבד בבית המלך,
את נביאי הבעל המלכה אזי הזמינה
ועל חשבון העם להם כרה גדולה הכינה.

אז אליהו הנביא עלה מיד כרמלה
אמר לכל: חכו, על זאת אני אראה לה
קרא לנביאים שלה, אמר להם: יש צורך
למען שלום העם הזה לגמור עם הבצורת.

עמדו ההם וכך קראו: הבעל קום, עננו!
אך השמים הכחולים בכלל לא התעננו
עמד אז אליהו ונשא תפילה נרגשת
לא עברה חצי שעה, התחיל לרדת גשם.

אליהו הנביא, אליהו הנביא
זרוק אותם לזבל
את נביאי ההבל
ומלכתם איזבל.

את נביאי הבעל שחטו מיד בנחל
ואת איזבל לכלבים זרקו איתם ביחד
וכל העם נרגש כל כך וגם נדהם היה הוא
אז קרא בקול גדול: צדקת, אליהו!

אמר אז אליהו: נו, אם במבחן עמדתם
אולי תגידו לי מה הוא הלקח שלמדתם?
אמרו לו הגברים: יש אלוהים ממעל!
והנשים אמרו: אסור לתת אימון בבעל!

אליהו הנביא, אליהו הנביא
זרוק אותם לזבל
את נביאי ההבל
ומלכתם איזבל.