יורם טהרלב

אהבה בגילי

את כף ידך הניחי על פני
זיפי הזקן שצמח
קמטים היורדים מעיני ללחיי
כל אלה כעת הם שלך.

אני כבר לא אדם כל כך צעיר
ויש לי הרבה סימנים
השמש הרוח הגשם הכפור
השאירו עלי עננים.

אינני מה שאת רוצה
ולא מה שאני רוצה
אבל יחדיו אולי נמצא
את מה שאיש משנינו לא מוצא.

אני נושם אל לובן צווארך
דברים שאמרתי מכבר
חוזר ומביט בך ושוב מתפלא
הריני אדם מבוגר.

ובמיטה אנחנו מבקשים
קצת חום מימי הילדות
אבל נסתפק אם נמצא לשעה
מפלט מאימת הבדידות.

אל חולצתי חומקת כף ידך
פוסעת על קצה אצבעות
עדיין נרעד צווארי למגע
עדיין סקרן לבאות.

הפלא הזה שאיננו נגמר
אינני מבין את הסוד
כי אם אהבה עוד עושה לי כל זאת
אז כלום לא הצלחתי ללמוד.