יורם טהרלב

מקאמות, הומור ועוד / שירים, תרגילים ושעשועונים לשוניים / בים בם בום


בים בם בום

שני חברים הלכו בדרך
בים בם בום
אחד קיבל מכה בברך
בים בם בום
אחד קיבל מכה בברך
בים בם בום
לא בדיוק אבל בערך
בים בם בום

אמר ברו: לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר
אמר חברו: לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר

התיישב אותו ביש גדא
בים בם בום
תחת עץ האבוקדה
בים בם בום
תחת עץ האבוקדה
בים בם בום
קודם שם פרה עמדה
בים בם בום

אמר חברו: לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר
אמר חברו: לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר

אז עלמה יפת עיניים
בים בם בום
זרקה לו פרח משמים
בים בם בום
זרקה לו פרח משמים
בים בם בום
יחד עם צנצנת מים...
בים בם בום

אמר חברו: לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר
אמר חברו: לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר

מה סופו של זה הזמר?
בים בם בום
אם תרצו לשים לו גמר
בים בם בום
אם תרצו לשים לו גמר
בים בם בום
תדחפו לאוזן צמר...
בים בם בום

לא נורא, לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר!
לא נורא, לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר!


רקע

שיר מאוד רציני, המספר על גורלו העצוב של האדם, ועל חבריו הנאמנים שאינם עוזבים אותו לרגע ומוכנים להושיט לו יד עוזרת תמיד ברגעים הקשים ביותר. מאחורי השיר עומד הפתגם הידוע: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה". אך כשאתה רואה את הגורל הנורא של גיבור השיר, אתה מבין כמה חשוב העידוד שהוא מקבל מחברו הטוב והמסור. השיר הוא ממש סמל (סימבול) נפלא לכוחה של הדמוקרטיה, שנותנת לאדם חופש מוחלט ללכת מצרה אחת לצרה אחרת, ובאותו זמן מאפשרת לאזרח הקרוב אליו ביותר לשמור על חופש הדיבור. יש אנשים שרואים בשיר הזה אנלוגיה למצב של האדם המודרני. ואף על פי שהשיר הוא כל כך עצוב ומדכא, נוהגים הילדים בישראל לשיר אותו בתור שיר מצחיק ומשעשע, ומלווים את שירתם גם בתנועות ידיים מוזרות ובמחיאות כפיים. השורה החוזרת בים בם בום, היא חיקוי לקריאה מקובלת בשירים חסידיים, כמו יה בה בם, צ'יריבים צ'יריבום וכו'.

מילים קשות

  1. ביש-גדא - שיש לו מזל רע
  2. תחת - מתחת ל-
  3. אבוקדה - אבוקדו
  4. עמדה - עמדה
  5. עלמה - בחורה צעירה
  6. זמר - שיר
  7. גמר - סוף


שאלות חשובות

ענה על השאלות הבאות:

1. כמה חברים מופיעים בשיר?
2. האם הברך היא חלק של היד, הרגל, הראש, או האף?
3. מה הכוונה "לא בדיוק אבל בערך"?
4. תחת איזה עץ התיישב גיבור השיר? מה ההבדל בינו לבין ניוטון?
5. מה כל כך נורא בשורה "קודם שם פרה עמדה"?
6. מאין זרקה העלמה את הפרח?
7. "תדחפו לאוזן צמר" - האם הכוונה לצמר סלעים, גרב צמר או צמר גפן?
8. מנה שלוש צרות גדולות יותר מהצרות שבשיר.


עין תחת עין

המילה "תחת" בעברית היא גם מתחת, או מלמטה, אך גם כינוי למקום שעליו יושבים, הנקרא גם ישבן. יש לה עוד פירוש: תחת זה גם "במקום". למשל: הביטוי "עין תחת עין", פירושו להחזיר למישהו מכה במקום כל מכה שהוא נתן. קרייני הרדיו המקפידים לדבר עברית נכונה, קיבלו פעם לקרוא תשדיר פרסומת שבו היה כתוב: במקום להריץ את הפקידה מחדר לחדר במשרד, ובמקום לחייג בטלפון, ובמקום לצעוק - לחץ על האינטרקום ודבר עם האיש בחדר הסמוך.

האיש האחראי על העברית הנכונה ברדיו, לא הסכים שהקריינים יאמרו את המילה "במקום" ודרש שיאמרו:

תחת להריץ את הפקידה, תחת לחייג בטלפון, ותחת לצעוק - לחץ על האינטרקום.

הקריינים לא הסכימו לקרוא את הפרסומת בצורה הזאת... האם תוכל לנחש מדוע?


זרקה לו פרח משמיים

מספרים על המשורר ח.נ. ביאליק, שראה בחורה מוכרת פרחים ושאל: האם תוכלי לתת לי פרח? כאשר הגישה לו פרח, אמר: לא, לא רציתי שתתני לי פרח. רציתי שתתני לי פה רך!

המילה פרח ופה רך נשמעות בעברית בדיוק אותו דבר. האם תוכל לגלות כמו מה נשמעות המילים האלה:
אהובי בנה לי בית
אשתו של זובין מטה
קופת חולים מכבי
האיש ההוא קנדי רע


ישנן צרות גדולות יותר

הביטוי הזה הוא אחד מהרבה ביטויים בעברית, העוסקים בצרות. בעברית יש הרבה ביטויים מהסוג הזה. הנה אחדים:
-צרת רבים - חצי נחמה
(ויש אומרים בפראפראזה: צרת רבים - נחמת טפשים)
-צרות באות בצרורות
-חצי צרה
-שזו תהיה הצרה היחידה שלך
-שלא יהיו לך צרות יותר גדולות
-על כל צרה שלא תבוא
-שלא תדע מצרות


עבודה עצמית

נסה לחבר עוד בית לשיר בים בם בום, שיהיה לא פחות טפשי מהאוריגינל!

 
חיבור

כתוב סיפור קצר (רצוי שיהיה מצחיק) שבו יופיע המשפט: "על כל צרה שלא תבוא!"