יורם טהרלב

מקאמות / אני חילוני, ברוך השם!


בואו נאמר זאת בצורה חדה וברורה:
מה שמאפיין את האדם החילוני
הוא בראש וראשונה חופש הבחירה.
החופש הזה אינו החופש מקיום המצוות
או ללכת בלבוש לא צנוע ברחובות
או לחפש אהבות מן הצד
או לנסוע במכונית בשבת
לא ולא. זהו בראש וראשונה החופש לחשוב
ולבטא את מחשבותיך ברוח איתנה, באומץ לב ובראש טוב.

חז"ל האמינו כי החופש הזה הוא שורש נשמתה של היהדות, לא פחות!
הם אמרו: אל תקרא חרות על הלוחות אלא חירות על הלוחות
מה שחרות על לוחות הברית, וכתוב בתורה,
אסור שימנע ממך לחשוב את מחשבותיך בלי מורא,
שהרי אלוהים נטע בך רוח גדולה ואדירה
הוא ברא את היצר הטוב, אך גם את יצר הרע
ולא לחינם! הוא רצה לתת לך, לאדם, את חופש הבחירה.

ומי ששומר על החירות של חז"ל גם בבית וגם בראש חוצות
הם דווקא אחינו החילונים
המחפשים ללא הרף את דרכם, מקבלים החלטות אמיצות
ולוקחים אחריות! נכשלים וקמים, משלמים בכסף ובדם
מאמינים באמונה שלימה כי שבע יפול האדם החופשי - וקם.
הם יודעים כי אם משהו שתכננו לא הלך
אין כאן כוונה אלוהית, אלא סתם כך נ-נח-נח נחס.

וגדולי היהדות בדורות קודמים הלכו בדרך זו בדביקות ובאמונה
ואכן השאירו אחריהם יהדות אמיצה ודת רעננה!
הם לא קראו לעצמם חילונים
אלא ראו את עצמם יהודים מאמינים.
רבי יהודה הלוי, גדול המשוררים העבריים בכל הדורות,
היה יהודי כשר שלא נגע במאכלות אסורות
הוא אף כתב שירי קודש חדורי אמונה גדולה
שאחדים מהם נכנסו לסידור התפילה.
והנה, האיש הזה, אותו יהודה הלוי
כתב גם שירי חשק נועזים
מלאי תאוות ואפופי רמזים
אותו אדם, גם ריאליסט וגם הוזה,
עם לב יהודי חם בחזה
הבין כי אלוהים נתן לו גם את זה וגם את זה
והעובדה שהניח תפילין
לא הפחיתה בדמו את האדרנלין
וכשבא אליו איזה רעיון פיצוץ
לא אמר לו: תצא בחוץ!

בכל אחד מאיתנו יש גם מזה וגם מזה
ואם הוא כולא מאחורי סורג ובריח חלק מן הרוח
הוא אינו מקיים מה שהתכוון הבורא, זה בטוח.

בגלל זה כל בוקר עם פקיחת העיניים, עלינו לשבח את האל
ולומר: ברוך שעשני כרצונו, נאמן לשמור על רוח ישראל,
ואני מוסיף על כך בלב שלם:
אני חילוני, ברוך השם!