יורם טהרלב

מקאמות / אני תל אביבי


אני תל אביבי
מאת יורם טהרלב

אם טיילת בילדותך עם הוריך בחולות ביום שמש תכול-ענן
ועד היום אינך סולח להם, שלא הסבירו לך כי החול הוא בעצם נדל"ן
אם השמות גן רינה וגלידה ויטמן וסינמה עדן והטיר
עושים לך צמרמורת בעברך בעיר
אם מתחת לאספלט אתה מרגיש איך תל אביב הקטנה עוד חיה ונושמת
ואתה עדיין משתמש בשמות קינג ג'ורג' ושדרות קרן קיימת
אם יש לך מה לספר לילדיך על תל אביב של ילדותך
אך זה מעניין אותם, כמו שהסיפורים של הוריך עניינו אותך
אם אתה משפשף עיניך למראה הקיוסקים שהפכו לבתי קפה בשדרות
אם אתה מתפעם מול הכשרונות הספרותיים הנחשפים בגרפיטי שעל הקירות
אם אתה גאה לחיות בעיר היחידה בעולם שיש בה נמל אך אין בה אנייה
אם אתה בוחר מסעדה לא לפי האוכל, אלא לפי אפשרויות החנייה
אם אתה מרגיש כי למרות החום והצפיפות ורוב המהומה
אין לך מקום אחר שבו היית בוחר לחיות על פני האדמה
אם יש לך בעיר הזאת די חברים, כדי להרגיש כלפיה קרבה משפחתית
אם אתה מאמין באמונה שלימה בביאת הרכבת התחתית
אם אתה מתוסכל לא פעם בחשבך כי לעד
לא תוכל לחוות את מה שמציע "עכבר העיר" בשבוע אחד
אם אתה מרגיש גאווה על מגדלי הענק הצומחים פה חדשים לבקרים
אם אינך רואה בשחקני הרכש של מכבי והפועל עובדים זרים
אם הים הוא חלק בלתי נפרד מנשמתך ותמיד יש לך לאן לברוח
אם אתה מקנא במתעמלים על החוף הזורקים זה לזה כדור כוח
ומתפלל: הלוואי עלי בגילם!
ושלא ייגמר לעולם החול והים
רשרוש של המים, תפילת האדם.
אם אתה מדליק נרות בכיכר רבין פעם בשנה
אם עברת את מסכת הדמים והפיגועים שטילטלה את העיר העברית הראשונה
את קו חמש ואפרופו ודיזנגוף סנטר, והשתדלת תמיד להיות במקום ולהושיט יד
אך נסעת לבקר חברים באילת כשנפלו פה טילי הסקאד...
אם אתה הולך ברחוב בתחושה שאתה גיבור של איזה סרט דוקומנטרי
ופס הקול הן השיחות החושפניות בטלפון הסלולרי
אם אתה אוהב את המוסיקה הבוקעת מכל מסעדה וקפה וגינה
בעיר שאנחנו קוראים לה עיר ללא הפסקה והאו"ם קורא לה העיר הלבנה
אם יצא לך לשמוע מדריך טיולים, שאינו מספר יותר אנקדוטות אלא דחקות וקטעים
ומסביר לצעירים כי ביאליק וטשרניחובסקי היו סלבריטאים
אם כמה אנשים בסביבתך עושים פה ושם בושות:
לדייטים – לא יאומן! – הם קוראים פגישות
ולא ממש מבדילים בין צ'ייסר לבין שוט
כאשר הילדים, שפעם שיחקו בקלאס וגידלו יונים
היום משחקים במחשב ויוצאים לטיול - בקניונים
אם אתה מודאג שבמונית הכסף כמעט אף אחד לא שמע על חומה ומגדל, על תל עמל וחניתה
אך הם מאוד מתעניינים כמה זמן הסתובבת בעיר עד שחנית
אם אתה נושא בלבך זיכרונות של החוף אותו חוצה שיירה של גמלים
ואתה המום לראות שהשיירה נשארה, רק פוסעים בה גמלאים
אם הקצב של העיר מאלץ אותך לשמור על כושר ולהישאר אתלטי וספורטיבי
כי אז יכול אתה לומר בגאווה אמיתית: אני תל אביבי!