ביוגרפיה שירים ספרים הופעות סטנדאפ מקאמות, הומור ועוד מדריך לכתיבת שירים


נעורים

כל ילדותי חייתי בקרב ילדים. ישנתי עם עוד 3 ילדים בחדר מגיל 0 עד גיל 18. התרחצתי במקלחת משותפת לגדולים ולקטנים, ולמדתי להכיר את גוף האדם עוד לפני שיעורי הביולוגיה.

המעבר מהילדות התמימה אל גיל ההתבגרות היה רצוף מבוכה.

אצלי זה התחיל בגנון, אני זוכר ברור
פתאום התחלתי להתעניין בכל מה שאסור.

מתי שלא היו רואים, בבית, בגינה
נגעתי לעצמי בגוף, בדקתי כל פינה
כדי להיות בטוח ברכוש הכללי
שיש לפחות דבר אחד שהוא כולו שלי.

וכשגדלתי קצת וכבר הלכתי לכיתה
גיליתי שמלבד אני יש בעולם אתה
ואחרי שבסביבה העפתי עוד מבט
גיליתי שמלבד אתה יש בעולם גם את.

כל יום ויום גילה לי עוד הרבה מאוד דברים
ובמיוחד עניין אותי עולם המבוגרים
אך מכיוון שלא הייתי עוד כל כך אמיץ
פיתחתי לי תחביב: להסתתר ולהציץ.
בהצצות וחלומות גמרתי עממי
חשבתי: בתיכון ארחיב את עולמי
אזרוק את כל החלומות, אגש למעשים
אבל עדיין לא ידעתי איך ומה עושים.

כשהבנות התחילו פה לפרוח כפרחים
החלומות שלי נהיו יותר מסובכים:

הייתי בכיתה יושב, מביט אל הקירות
מציץ על הבנות ולפעמים על המורות
מחליט על מי לחלום עכשיו, במוח העקום
ומתפלל שלא יגידו לי פתאום לקום.

האהבה הראשונה נפלה עלי פתאום
הייתי לא כל כך מוכן, רציתי עוד לחלום
אבל כשזה הגיע, התביישתי מעצמי
נתתי אז לאצבעות ללכת במקומי.

עברו הרבה שנים מאז, אני כבר מבוגר
אך בעניין הזה הכל נשאר אותו דבר
אני לא התגברתי עוד על המעצורים
אך לפחות למדתי לכתוב על זה שירים.

אני חושב שאת החינוך המיני שלי קיבלתי לא מההורים ולא מהמורים. אני את החינוך המיני שלי קיבלתי רק מהרדיו. כשאני הייתי בגיל ההתבגרות היו ברדיו שירים מאוד מאוד ארוטיים, שפתחו לפני פתח אל העולם ההוא. שיר אחד נשמע ככה:

היתה היא שחורה ולוהטת
זאת לעולם לא אשכח
פעם אמרה לי ברטט:
שוב עוד ממך לא אברח.
היה גופה שחור משחור
ולא יכולתי לעצור
ליבי הפך לעבד
לקסם השחור.

זה היה שיר אחד. היה עוד שיר ששרה הזמרת החושנית ביותר באותם ימים, יפה ירקוני. והיא היתה שרה ככה:

זה הסוד שלי כל הסוד שלי
יש לי משהו כזה
כל איש ברחוב נועץ בי עיניים
וחולם חלום יפה.

אני למדתי מזה המון!

אבל האהבה שלי התחילה הרבה יותר צנוע מאשר בשירים. האהבה שלי (כפי שתיארתי אותה בספר הנשיקה הראשונה) התחילה ככה:

אני מביט לה בעיניים
אני מביט לה בעיניים
אני מביט לה בעיניים
והולך.
התחלה נפלאה
שאף פעם אין לה המשך.

 

כשאני רואה בת
אני תמיד חושב על מין
עם הבנות שלנו
עם הבנות של יו"ד
ושל יו"ד אל"ף
ויו"ד בי"ת
רק לא עם דניאלה מחברת הנוער
כי היא נותנת באמת.

אחד הדברים שליוו אותי לאורך כל שנות הנעורים היו פצעי בגרות.

אסור לנגוע, אסור לגרד
אסור לפוצץ
צריך להמתין.
זה יעלם מעצמו עם יחסי המין.
אני מוכרח למצוא לי חברה במהירות!
אבל מי תרצה אותי
עם כאלה פצעי בגרות?

ועוד משהו רפואי:

כשמרים הרופאה בודקת את הבנים
היא מציצה לתוך התחתונים
ומבקשת: תשתעל!
איך זה קשור לעזאזל?

גם הטיול השנתי לא נראה אז כמו שהוא נראה היום. היום כשבית הספר יוצא לטיול השנתי נוסעים באוטובוס ממוזג, עם טלוויזיה בחזית, שחס וחלילה הילדים לא יסתכלו בחלון ויראו איזה נוף או משהו. בזמן שאני הייתי נער הטיול השנתי לא נועד לכיף. הטיול נועד להכיר את הארץ ברגליים! היו נוסעים במשאית, עם שני ספסלים בשני הצדדים, וכל הדרך עד מדבר יהודה היו מתנדנדים. ולמעשה היו מתחילים את הטיול עם גב שבור. אבל מה, מי שהיתה לו סבלנות, ורגישות, גם בנסיעות האלה היה חווה חוויות.

במשאית למצדה
ברכי נוגעת בברכה
ומרפקי במרפקה
וכל טלטול מצמיד אותה אלי.
האם עובר עליה מה שעובר עלי?
האם הרגישה שזרועי נגעה לרגע בשדה
או שהיא רק חושבת כל הזמן על מצדה?

בטיולים השנתיים היו רבים מאיתנו זוכים לחווייה הבלתי נשכחת של הנשיקה הראשונה:

מה עושים עם הלשון?
מה עושים עם השיניים?
מה עושים עם הנשימה?
מה עושים עם השפתיים?
את הכל השארת עלי
ועצמת את העיניים.
ואחר כך עוד שאלת:
זה הכל?
זה מה שאני יכול!

ואסיים את חוויות גיל ההתבגרות בקטע שקראתי לו "יד ימין":

יד ימין,
היד שדיפדפה בהרבה היסוסים
וחיפשה בספרים את הקטעים הגסים
היד שבלילה, כשעיני עצומות,
עזרה לי להגשים את מיטב החלומות
היד שחששה, אך היתה אמיצה
נכנסה וגיששה מתחת לחולצה
היד הזאת הלילה, על העשב במורד
מצאה ראשונה - שד.
היד שבעצם איננה אני
נתנה לי את כל החינוך המיני.
אם אשכחך ימיני!

הפחד שלי, שלעולם לא תהיה לי חברה, בגלל ביישנותי המופרזת, גרמה לכך שהייתי אחד הראשונים בכיתתי שהיתה לו חברה. הזוג שלנו החזיק מעמד בערך שנתיים עד שהתגייסתי לצבא.

 לפרק הקודם   לפרק הבא